שיטת מחקר כמותית או איכותנית: איזו מהן עדיפה לתזה/דוקטורט?

פורסם על ידי יואב כהן בתאריך 17 ינואר 2016

במדעי החברה נהוגות שתי שיטות מחקר: מחקר איכותני או מחקר כמותי. במהלך הלימודים הסטודנטים לומדים להכיר את שתי השיטות ואף לשלב ביניהן. שיטת המחקר משפיעה על היקף העבודה שהסטודנט יידרש לה ומכאן שהיא משפיעה גם על הזמן שייקח לסטודנט לסיים את עבודת המחקר שלו. כלומר, שיטת המחקר היא היבט קריטי של עבודת התזה והדוקטור, אך סטודנטים רבים אינם מודעים לכך. להלן אציג מספר שיקולים שיכולים לעזור לסטודנטים לבחור את שיטת המחקר המתאימה להם ביותר.

שיטת מחקר כמותית: בשיטה זו אוספים נתונים, בעיקר באמצעות שאלונים או מבחנים. הנתונים שהתקבלו מוקלדים לתוכנה (אקסל או SPSS) ועוברים ניתוח סטטיסטי, לרוב ע"י סטטיסטיקאי מומחה. זאת אומרת שהסטודנט עוסק באיסוף הנתונים ואולי בבניית השאלון/מבחן (ועדיף כמובן להשתמש בשאלון/מבחן מוכן. עסקתי בכך כאן). כיון שהניתוח הסטטיסטי דורש, על פי רוב, מדגם גדול יחסית (כמאה משתתפים ויותר), הקושי הגדול בשיטה זו הוא להשיג גישה לכמות גדולה של משתתפים. דבר זה דורש אישורים ממנהלי מוסדות וארגונים, וייתכן שגם ממשרדי ממשלה (המדען הראשי של משרד החינוך, למשל) ואולי גם מוועדות אתיקה מוסדיות. כמו כן הסטודנט צריך להיות מוכן להקליד את הנתונים ולבנות מסד נתונים בתוכנה של אקסל או SPSS ולדעת לעשות זאת נכון. עד כאן החסרונות של השיטה הזו. מצד שני, היתרון הגדול של השיטה הכמותית הוא שאיסוף הנתונים הוא יחסית פשוט והניתוח עוד יותר פשוט כי הוא מועבר לסטטיסטיקאי (שעולה כסף, כמובן). מחקר כמותי הוא לרוב מהיר הרבה יותר ממחקר איכותני, אבל הוא עשוי להיות פחות מעניין, כיון שאינו דורש מגע רב עם אנשים אחרים. לדעתי, שיטה זו מתאימה לסטודנטים שממהרים, שאוהבים לעבוד עם מספרים ומחשבים, שמעדיפים לעבוד לבד, ולא כל כך אוהבים את המגע עם אנשים. ישנם אפילו סטודנטים שאוהבים(!) סטטיסטיקה ועושים את הניתוח הסטטיסטי בעצמם.

מחקר איכותני: בשיטה זו אוספים נתונים באופן בלתי אמצעי. החוקר עצמו צופה על התופעה, משתתף בה, מראיין אנשים המעורבים בה, ואוסף מסמכים הקשורים אליה. לעיתים קרובות הסטודנט יתבקש לשלב שניים או יותר מהאמצעים הללו על מנת לחזק את תוקפו של המחקר. עבודת מחקר איכותנית יכולה לכלול עשרות שעות של תצפיות או ראיונות עם כעשרה (במקרה של תזה) או עשרים אנשים ומעלה מכך (בדוקטורט). המחקר האיכותני בולט בכך שהוא מחייב מגע רב יחסית של החוקר עם אנשים. מחקר כזה הוא מעניין, אנושי, מגוון ומפתיע יותר מאשר המחקר הכמותי. מחקרה של מירטה פורמן ילדות כמרקחה, על אלימות במסגרות הגיל הרך בישראל, הוא דוגמא נפלאה למחקר כזה. מי שאוהב אנשים ייהנה משיטת המחקר הזו. בעיני החיסרון הגדול של שיטה זו הוא בניתוח הנתונים. הניתוח דורש לעבור על כמויות גדולות של חומר ולקרוא אותו שוב ושוב כדי להגיע לתובנות לגביו. למשל, ראיון של שעתיים עלול להסתכם בעשרים או שלושים עמודי תמליל (כן, צריך להקליט ואז לתמלל את הראיון…). כך, למשל, אם עושים עשרה ראיונות, נוצרים כמאתיים או אפילו שלוש מאות עמודים שצריך לקרוא אותם שוב ושוב. יש חוקרים שנהנים מזה, ויש אנשים (כמוני) שעבורם עבודה כזו היא סוג של גיהינום. מחקר איכותני יכול להיות חוויה לכל החיים, אבל לפני שאתם בוחרים בשיטה זו, אני מציע לקחת סמינריון הדורש מחקר איכותני כדי להתנסות בכך ולראות איך אתם מרגישים עם סוג זה של עבודה.

לסיכום, שיטת המחקר הכמותית היא מהירה יותר ומחייבת מגע רב יחסית עם מחשבים ומספרים. מחקר איכותני אורך זמן רב יותר ודורש מגע רב עם אנשים. כדאי להתנסות בשתיהן לפני שבוחרים את שיטת המחקר לתזה/דוקטורט.

תגיות: , , , , , , ,
קטגוריה:הנחיה בכתיבת עבודה

יואב כהן הוא מתרגם ועורך במדעי הרוח והחברה, והוא מציע את שירותיו לחוקרים ותלמידי מחקר. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן